תמר הרמן, עדנה לומסקי-פדר
על רקע התהפוכות הדרמטיות – הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות וכמובן הביטחוניות – שחווה החברה הישראלית בשנים האחרונות, כל נושא אחר נראה פחות רלוונטי. ובכל זאת, לא ניתן לעסוק רק ב"כאן ועכשיו", ואנחנו עושות מאמצים לפַנות מקום, לצד הנושאים ה"חמים", גם למאמרים שעוסקים בנושאים אחרים, החשובים מבחינה מחקרית. גיליון זה משקף תמהיל כזה…
הציונות הדתית המשיחית החרדית־לאומית נמצאת בימים אלו בעמדה שבה השפעתה על עתידה ועל דמותה של מדינת ישראל דרמטית. לכן חיוני להכיר את זרמי העומק בתוכה ולהיחשף לאידיאולוגיה המניעה אותה. במאמר קצר זה אני מבקש לתת קריאת כיוון ראשונית לתגובתה של הציונות…
ב־7 באוקטובר צה"ל לא עמד במשימתו העיקרית (ויש שיאמרו, היחידה), להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה מפני אויביה. אזרחים שילמו בחייהם וחיילים וחיילות הופקרו בבסיסם, לעיתים ללא כל ציוד ויכולת לספק מענה להתקפה. על כך אין עוררין. מאז, ולנוכח הגדרות מגוונות שנשמעו בשיח הציבורי לתיאור אירועי 7 באוקטובר…
זמן קצר לפני השבעה באוקטובר השלמתי מחקר שארך מספר שנים. המחקר עסק בפוליטיקה של התקווה והייאוש, בחן את השפעתן של נסיגת העתיד ושל התקיעוּת והדשדוש שאופייניים לה על החיים הפוליטיים בישראל ובמקומות אחרים, והראה כיצד תקוות ליברליות ופרוגרסיביות לשינוי מתארגנות מחדש כאשר קשה, אם לא בלתי־אפשרי, לעגן…
בנרטיב הציוני הקנוני, לתקווה יש תפקיד היסטורי מרכזי – היא נועדה לתת מענה לסכנת הפגיעה ביהודי התפוצות כמיעוט נרדף. בקרב החוגים שבהם טופחה והפכה לאפשרות אפקטיבית, התקווה נסכה תחושת אופטימיות וביטחון אשר לעתידם הלאומי של היהודים, ואיחדה קהילות מן המערב ומן המזרח, חילונים ודתיים. בתקופת הקמת המדינה…
אני כותב טקסט זה תוך כדי מלחמה נוראה, בפרק המדמם ביותר בהיסטוריה של הסכסוך האלים בין ישראל לפלסטינים. אנשים רבים איבדו את חייהם בחודשים האחרונים, ולמרבה הטרגדיה, כל כך הרבה אחרים עוד צפויים למות. בתוך כך גם גוברים האיומים מבפנים. סדר יום אוטוקרטי ותרבות של שחיתות חברו יחד והתפשטו לזרועות השלטון….
חיבור קצר זה נועד לשקף את מגמות השינוי והיציבות בתחושות הציבור הישראלי לגבי העתיד הלאומי, על בסיס ממצאים אמפיריים הלקוחים מסקרים שונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערכו לאורך השנים (בעיקר סקרי הקול הישראלי החודשיים וסקרי מדד הדמוקרטיה השנתיים)…
בינואר 2023 התקיימה מחאה נגד שינוי שיטת החקיקה הפוגעת ביסודות הדמוקרטיים בישראל. ההפגנות ברחבי הארץ כללו שלטי מחאה ביצירה עצמית, המבטאים את קולם של המפגינים. לפי רוזנבלום ודה ליאו (2023), השלטים הם "רסיסי תקווה" המספרים את סיפור המחאה. ביטוי "קולם" של המוחים באמצעות לשון השלט מהווה אמצעי…
תנועת המחאה שקמה בראשית 2023 עקב המהלכים החקיקתיים והאדמיניסטרטיביים שיזמה הקואליציה הנוכחית הייתה כנראה הנרחבת ביותר בהיקפה מאז קום המדינה, לפחות בקרב הציבור היהודי-החילוני, ואולי בכלל. המחאה המרשימה והדינמיקה של התפתחותה – שיאו של המשבר החברתי-הפוליטי החריף שמתחולל בישראל מאז סוף שנת 2019 – מעלות שאלות מעניינות לגבי מגמות מנוגדות…
קפלן עכשיו! הייתה "קריאת הקרב" הדיגיטלית שהדהדה ברשתות החברתיות בערב 26.3.2023, ובעקבותיה יצאו מאות אלפי אנשים למחאה ברחובות במהירות ובהיקף חסרי תקדים. קשה היה לדמיין שתוך כשעה תצא לרחוב כמות מפגינים כה גדולה, ובעקבותיה יגיעו הישגים פוליטיים בדמות מניעת פיטוריו של שר הביטחון. האם חלק מכוחה של המחאה הוא יכולותיה הטכנולוגיות…
בשנות ה־80 של המאה הקודמת הופיע בישראל גל של סרטים ביקורתיים כלפי הנרטיב הציוני. גל זה כונה על־ידי נורית גרץ "הקולנוע של הזר והחריג". במהלך שני העשורים האחרונים נוצר בישראל גל משמעותי של סרטים שבמרכזם תמות רליגיוזיות ודמויות דתיות. מאמר זה מבקש לחשוף את החוליה הרעיונית המקשרת בין הנחות היסוד שבתשתית שני הגלים…
הסרט הבשורה על פי אלוהים, שיצר אסי דיין בשנת 2004, היה סרטו הראשון באורך מלא לאחר הטרילוגיה המורכבת מהחיים על פי אגפא (1991), שמיכה חשמלית ושמה משה (1995) ומר באום (1997), טרילוגיה שהייתה לאחת היצירות החשובות והמוערכות בקולנוע הישראלי של שנות התשעים. לכאורה, הסרט סימן מפנה חד ביצירתו…
במשך עשרות שנים התגבשה ההגמוניה התרבותית הישראלית והתעצבה על יסוד המיתולוגיה של שלילת הגלות והוקעתה בראש חוצות. התפיסה הקיצונית השוללת לחלוטין את עצם הלגיטימיות של קיום יהודי מחוץ לארץ ישראל הופיעה כתפיסה ההגמונית כבר בתחילת המאה, ובמהרה תפסה את מקומה כיסוד המוביל של האידיאולוגיה הציונית על כל זרמיה…
אבי שגיא, מסה על הצדקת אי־ציות אזרחי בגין פגיעה ביסודות החוקיות. הוצאת כרמל, 2023.
דימיטרי שומסקי. האם הציונות ביקשה להקים מדינת לאום? הדמיון המדיני הציוני מפינסקר עד בן־גוריון (1882–1948). מאגנס, 2024.
רפאל גרינברג ויאניס חמילקיס. ארכיאולוגיה, אומה וגזע: התמודדות עם העבר ודה־קולוניזציה של העתיד בישראל וביוון. תרגם מאנגלית: אסף נדיב. הקיבוץ המאוחד-ספריית פועלים, סדרת קו אדום, 2024.
יובל פורטוגלי, המהפכה העירונית השנייה: מורכבות, קוגניציה והמבט מן הפריפריה הישראלית-פלסטינית. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2023.
תמר אלאור (עורכת), מתחת לפני השטח: המזבלה המנדטורית של תל־אביב במקווה ישראל. תל־אביב: רסלינג, 2024.
יפעת וייס ועוזי רבהון (עורכים). תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: מדינת הלאום וההשכלה הגבוהה. הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, 2024.
תמר אלאור
אם היה בישראל מוסד שניתן לכנותו "בית אופנה", במובן של Maison, הרי ש"משכית" היא הקרובה ביותר להגדרה זו. לא ממש ולא בדיוק, אך בהחלט קרוב. בית, מותג, עסק בעל מובחנות סגנונית וזהות ייחודית, עם היסטוריה מקומית וחשיפה בינלאומית. כזה שיש בו מעצבת מובילה הנוגעת גם בניהול וביחסי הציבור, לצד אחורי קלעים שוקקים של petit main – הביטוי הצרפתי הבעייתי, המתאר את עשרות זוגות הידיים הנבונות…
