טלי (סווטה) אינה מוכנה לעזוב את ביתה בבית שמש. הכול לוחץ עליה – המציאות החדשה בעיר, השכנים החרדים, סוכן הנדל"ן העקשן וגם ילדיה, שמזמן לא שם. נו, שתעזוב כבר… חוץ מגנרייטה, עוד שכנה רוסייה, בשנות השמונים לחייה. טלי נשארה החילונית היחידה בבניין. השכנים מציקים לה. היא קנתה…

מלחמות אינן תופעה חדשה, אך בשנים האחרונות נראותן גוברת, והן חודרות כמציאות מתמשכת אל מגוון תחומי החיים. המלחמה אינה מוגבלת עוד לרגעי חירום או לכותרות חדשות; היא מחלחלת ונוכחת בהחלטות שגרתיות, בדאגות יומיומיות ובשאלות חוזרות על בית, על שייכות ועל עתיד, ואף באופן שבו…

"את חוזרת?" זו שאלה שנשאלתי יותר פעמים מכפי שיכולתי לספור בביקור בזק של כמה ימים בארץ. הופתעתי לא מעצם השאלה, אלא מתדירותה. היא נשמעה פחות כסקרנות ביוגרפית ויותר כסממן של מצב רוח ציבורי – חרדת נטישה, שאינה מבקשת תשובה, אלא הבטחה לשייכות. החרדה הזו אינה נטולת בסיס….

עזיבת מקום הולדת היא מהלך משנה חיים, הכרוך בקריעה ובהתחברות המחייבות השקעה אינסופית של משאבי נפש וחומר. ואף־על־פי־כן מיליונים ברחבי העולם אורזים את מיטלטליהם ומנסים "להחליף בית". למרות הנטייה הרווחת בארץ, להדגיש את הייחוד המקומי, ישראל אינה יוצאת מן הכלל במובן…

הבית נתפס כבסיס הפיזי והרגשי לחוויית הביטחון היסודי שלנו בעולם – הביטחון האונטולוגי – וכמרחב לכינון זהות עבור יחידים, קהילות וחֶברות, ואובדנו מהווה רכיב מכונן בתהליך ההגירה. עבור תושבי קהילות הגבול בעוטף עזה, שחוו טבח ואלימות בהיקף חסר תקדים והפכו באחת לעקורים פנימיים…

אחד הדברים הראשונים ששמעתי על הטבח בסווידא (אמצע יולי 2025) הוא שנשים ישראליות מגייסות, אוספות, מתרימות גלולות היום־שאחרי כדי לשלוח אותן לנשים דרוזיות בסוריה. כמו טנדר הטויוטה הלבן שפרץ למסכים שלנו בבוקר שבעה באוקטובר ובישׂר "זה לא עוד סבב רקטות", כך גם ההודעה הזו…