התעמרות תעסוקתית

אחת התופעות החדשות שאנו עדים לה בתחום יחסי העבודה היא הופעתו של המושג "התעמרות תעסוקתית". מסקירת שדה התקשורת מהעשורים האחרונים עולה כי חלה עלייה חדה בהיקף השימוש במושג. מאמר זה מתאר ומסביר את התפתחותו והתרחבותו של השיח בנושא, שכלל בשיאו את ניסיון החקיקה שהתרחש בשנת 2015. בתוך כך מזהה המאמר ומסביר את השינויים שחלו בשיח המקומי לאורכם של חמישה עשורים לגבי זהות הקורבנות: מקבוצה מובחנת ומצומצמת של עובדים בשירות הציבורי, דרך עובדי הקבלן והצווארון הכחול, ועד הכללתו של מרבית שוק התעסוקה הישראלי בשיח, ובפרט עובדי מגזר ההיי־טק. שינויים אלו בהיקף השיח לוו בכיסויו ההדרגתי של הסיקור התקשורתי את מרבית ענפי המשק, תוך היווצרותו – ובהמשך היעלמותו – של הזיהוי האתני הזמני ש"דבק" בקורבנות התופעה, ואִפשר בשעתו לקדם ניסיון חקיקה מוגבל, אך יעיל.

עד כה התמקד המחקר המקומי בהיבטים המשפטיים והארגוניים של התופעה: באמצעות מדידת נזקיה, הצעת דרכים למניעתה וטיפול בה בכלים ארגוניים ובסעד משפטי. במאמר הנוכחי אבקש להרחיב את הדיון ולהציג שני גורמים שעיצבו את השיח המקומי: תמורות מבניות בשוק התעסוקה וביחסי הכוח הפוליטיים במדינה ושינוי בזהות השחקנים החברתיים הלוקחים חלק בתופעה. בתוך כך, שני גורמים אלו תורמים להדגמתו ולהבנתו של תהליך תרגומן של בעיות חברתיות גלובליות להקשרים מקומיים-ישראליים, ושל פעולתם של השחקנים המבקשים לקדם או לבלום זאת בשדות משתנים.

המאמר עושה שימוש במתודולוגיה של ניתוח שיח פרשני וסטטיסטיקה תיאורית, מתאר חמישה עשורים, מתמקד בשנים 2002–2022 ומתבסס על השיח בשדות התקשורת, הפוליטיקה, האקדמיה ועולם המשפט. בהיבט התיאורטי אני נעזר בעבודתו של ג'וזף גאספילד (Joseph Gusfield) המתייחסת למִסגורים משתנים של בעיות חברתיות. לטענתי, מסגורים משתנים אלו של "התעמרות תעסוקתית" בישראל תמכו בשינויים בהיקף השיח שהתקיים סביב התופעה, ובכך מפענחים את המהלך החקיקתי משנת 2015.

Who bullied whom? Workplace bullying discourse in Israel: A global social issue in local settings \ Roni Shefner

This paper explores Israeli discourse on workplace harassment. It investigates the factors contributing to increased local awareness of this issue, focusing on its emergence as a significant social problem. The research describes and explains the creation and construction of this phenomenon as a “social problem” using the theoretical framework of constructing social problems (CSP). I used discourse analysis combined with descriptive statistics to illustrate the increased attention this topic has received in different arenas and to provide explanations for these changes.

The discourse on workplace harassment in Israel first emerged in the late 1970s, influenced by global diffusion of the concept. Since then, the conversation has continued to evolve in response to continuous global influence, structural changes in the labor market, and the impact of neoliberalism on Israeli culture and economy. In addition to these structural influences, the agency of “claim makers” has been central to understanding the process through which the phenomenon was constructed. This agency has been mapped, described, and analyzed.

The study's main conclusions found that the local discourse of ethnicity-based discrimination and precarious-employment (which is often presented as its outcome) were temporarily at the center of local workplace bullying discourse. This focus intersected with working-class employment and intra-Jewish ethnic discrimination, framing the identification of ”natural victims” of the phenomenon. This intersection is leveraged to advance discussions in various arenas and provided an informal basis for legislative and institutional responses to this rising social problem.