שיבוש

המחאה החברתית-כלכלית-פוליטית יוצאת הדופן, שפרצה בישראל בתחילת 2023, מאתגרת את המתבוננים בה למצוא הסברים לעוצמתה ולמקור כוחה. למרבית ההפתעה, דווקא בישראל, במחאה בעלת גוון טכנולוגי משמעותי, נפקד מקומו של המחקר אודות השפעות הטכנולוגיה על המחאה ועל יכולותיה, נושא שנכח במחאות קודמות בישראל ובעולם, והיווה מקור פורה למחקרים משמעותיים.

מאמר זה מציג מסגרת מושגית המתמקדת ביכולות מרכזיות של מחאות חברתיות: עיצוב נרטיב ציבורי, יצירת שיבושים, והשגת שינויים מוסדיים ואלקטורליים. המאמר משתמש במסגרת זו כדי לבחון כיצד השימוש בחידושים טכנולוגיים המתבססים על בינה מלאכותית, על נתוני עתק, על רישות מתקדם ועל מחשוב ענן משפיעים על יכולות אלו.

המאמר מנתח את ההשפעות ברובד נוסף באמצעות שימוש בתיאוריית יחסי השחקן-רשת, של ברונו לאטור. הוא מציע כי הטכנולוגיות מתווכות את פעילויות המחאה על־ידי האצלה טכנולוגית המאפשרת להן להתגבר על מגבלות ארגון, זמן ומרחב. הטכנולוגיה אף מאפשרת תרגום יעיל ממידע לפעולה עבור קהל היעד שלהן, אך מחייבת את המשתמשים להתמודד עם פערים הנובעים מפעילות חלק מהטכנולוגיות כ"קופסה שחורה" – אטומה, לא ברורה, ואורזת בתוכה חוקים והגיונות של פלטפורמות דיגיטליות. מן הצד האחר, המאמר מצביע על כך שהטכנולוגיות הללו גם טומנות בחובן סיכונים של קיטוב, של הפצת מידע שגוי ושל קושי בתיאום ובקבלת החלטות. המאמר מציע כי בשל יכולת החיקוי וההדבקה הגבוהה של טכנולוגיות אלו נמשיך להיות מושפעים מהן, בישראל ובעולם, במקרים של מחאות ומשברים עתידיים.

Technologies and social protests – The use of technologies in the 2023 protests in Israel \ Oshri Bar-Gil 

The remarkable socioeconomic-political demonstrations that erupted in Israel in early 2023 challenged observers to find new explanations for the causes, intensity, and sources of its power. Surprisingly, despite the central role played by the hi-tech sector in these protests, there has been little discussion of the impact of technology on the protest and its capabilities. In previous protests in Israel and worldwide, such discourse featured prominently, providing a rich source for significant research.

This article surveys the key technologies used in the protests, including artificial intelligence, big data, networking, and cloud computing. The article presents a conceptual framework focused on the core capabilities of social protests, which include shaping of public narratives, causing disruption, and achieving institutional change. This article analyzes how various technologies affect these capabilities.

Using Bruno Latour's actor-network theory, the author suggests that technologies mediate protest activities by delegating protest actions to overcome time and space limitations. They also efficiently translate information to target audiences in order to bridge gaps, provide information towards action, and engage with technologies operating as a “black box.” However, they also entail the risks of polarization, spreading misinformation, and difficulties in coordination and decision-making. Given the high imitability and contagion of these technologies, the article proposes that their influences will continue to be felt in Israel and globally in future cases of protest and crisis.