תקשורת חזותית

המחקר נערך במהלך מחאת 2023 בישראל, ובדק את הנוף הלשוני (Linguistic Landscape) במרחב הציבורי באמצעות בחינתם של 200 שלטי מחאה ביצירה עצמית, במהלך החודשים פברואר–אפריל. המחקר איכותני, בעל מרכיב כמותי בבדיקת השכיחויות. שלטי מחאה הם כלי תקשורתי רב־עוצמה בשירות אקטיביזם המסוגל להעביר מסרים מורכבים באופן תמציתי ובלתי־נשכח. שלטים ביצירה עצמית מרכיבים את המרחב החברתי-פוליטי הגלוי ומשקפים חזותית עמדות מחאה. מטרת המחקר הייתה לבחון את מאפייני השלטים באמצעות ניתוח סמיוטי תקשורתי חזותי. המחקר מתבסס על תחום הנוף הלשוני ותיאוריית הסמיוטיקה. הממצאים הראו שלוש תמות עיקריות; תכנים ממוקדי אדם, קבוצה או ציבור. ניתוח האמצעים הלשוניים חשף כי השלטים מעבירים מסרים באמצעות הומור, רגשות שליליים וביקורת. מרביתם הסתמכו על אזכורים (Reference) המצריכים ידע קודם לפרשנות. מסקנות המחקר הן שהשלטים מבטאים מעט מסרים קולקטיביים, ובעיקר עמדות אישיות אינדיבידואליות. ניתוח מאפייני השלטים מדגיש סולידריות בין משתתפי המחאה לצד קיום ידע קודם משותף. שלטים ביצירה עצמית אינם מייצגים את מגוון הקבוצות בחברה הישראלית, ונעדרות מהם, למשל, קבוצות מוחלשות. המחקר תורם להבנת מאפייני שלטי מחאה, המדגישים את הדינמיקה ואת האסטרטגיות שבהן מתארגנים מסרים חברתיים־פוליטיים, ושופך אור על יחסי הכוח הדומיננטיים בין קבוצות בחברה הישראלית, בנוף הלשוני של התארגנות מחאה במרחב הציבורי.

The sign has spoken! Handmade protest signs and the sociopolitical dynamics expressed in the linguistic landscape of demonstrations \ Lior Ayali and Keren Ketko Ayali

This qualitative study, with a prevalence component, examines the linguistic landscape and power relations in the public sphere during the 2023 demonstrations against the proposed legal reform in Israel. Our research analyzes 200 handmade protest signs that were created from February to April. Protest signs are a powerful communication tools for activism, since they can convey complex messages concisely and memorably, visually reflecting protest positions and serving as an integral component of the sociopolitical sphere. This study aims to examine the characteristics of protest signs through visual communication semiotic analysis, drawing from linguistic landscape and semiotic theories. Our findings revealed three main themes focused on individuals, groups, and the public. Linguistic analysis revealed that signs communicated messages through humor, negative emotions, and criticism, with most relying on references requiring prior knowledge for interpretation. The research found that the signs accentuated few collective messages and primarily expressed personal stances. Decoding emphasized solidarity among protest participants with shared prior knowledge. However, we found that handmade signs do not represent the full range of groups in Israeli society, particularly disadvantaged groups. The study contributes to understanding the characteristics of protest signs and the dynamics and strategies through which sociopolitical messages are organized. It also sheds light on the dominant power relations in the linguistic landscape of the public sphere.