תקציר
- HE
אלבר אלבז (1961–2021), מעצב-על ואגדת אופנה בין-לאומית. נולד בקזבלנקה, גדל בחולון, היגר לניו יורק, כבש את פריז והותיר אחריו מורשת מפוארת ששינתה את פני האופנה לנצח.
התערוכה אלבר אלבז – מפעל החלומות היא המקיפה ביותר שהוצגה עד כה על אודותיו, ובבחינת מחווה מרגשת ונוגעת ללב החוגגת את חייו ואת יצירתו.
אוצרת: יערה קידר | נעילה: 25.2.2023
מיקום: מוזיאון העיצוב חולון
המעצבים המשתתפים: AZ פקטורי, אלבר אלבז \ אלאיה, פיטר מיולייר \ אלכסנדר מקווין, שרה ברטון \ בלנסיאגה, דמנה וסאליה \ בלמיין, אוליבייה רוסטאן \ בוטגה ונטה, דניאל לי \ברברי, ריקרדו טישי \ קזבלנקה, שארף טאז'ר\ קלואה, גבריאלה הירסט \ כריסטיאן דיור, מריה גרציה קיורי \ כריסטופר ג׳ון רוג׳רס \ קום דה גרסון, ריי קוואקובו \ דריס ואן נוטן \ פנדי, קים ג׳ונס \ ג׳יאמבטיסטה ואלי \ ג׳יורג׳יו ארמני \ ז׳יבנשי, מת׳יו מ. וויליאמס \ גוצ׳י, אלסנדרו מיקלה \ גואו פאי \ הרמס, נאדז׳ וני-סיבולסקי \ איריס ואן הרפן x אדובי \ ז׳אן פול גוטייה \ לנוון, ברונו סיאללי \ לואווה, ג׳ונתן אנדרסון \ לואי ויטון, ניקולה גסקייר \ מזון מרג׳יאלה, ג׳ון גליאנו \ אוף-ווייט, וירג׳יל אבלו \ ראף סימונס \ ראלף לורן \ ריק אוונס \ רוזי אסולין \ סאקאיי, צ׳יטוסה אבה \ סן לורן, אנתוני וקרלו \ סקיאפרלי, דניאל רוזברי \ סימון רושה \ סטלה מקרטני \ תבה מגוגו \ תום בראון \ תומו קויזומי \ ולנטינו, פייר-פאולו פיצ׳ולי \ ורסצ׳ה, דונטלה ורסצ׳ה \ וטמנטס, גורם ווסאליה \ ויקטור ורולף, ויקטור הורסטינג ורולף סנורן \ בית ויויאן ווסטווד, ויויאן ווסטווד ואנדריאס קרונטהלר \ וולס בונר, גרייס וולס בונר \ Y פרוג׳קט, גלן מרטנז \ סטודיו AZ Factory
צלמים ויוצרים נוספים המשתתפים: אחיקם בן יוסף, איב בוטליקו, אלכס קו, אלסיביאד כהן, אנדראה אדריאני/IMAXtree, ארמנדו גרילו, באט סאו לאיי, ג׳ובאני ג׳יאנוני, ג׳יימס בורט, טים ווקר, יפה עירון קוץ, כריסטוף מדאמור, ליאון פרוסט, ליו בולין, מארק ליבוביץ, מולה עשת, מירי דוידוביץ, נועה ארבר, סטפן גלואה, סטפן פוג׳ר, פייר אבן, פיליפ קומטי, פיליפו פיור, רטון / גאמה ראפו, פרנסואה מורי, צביקי עשת, קייטי ריס, רן סלוין, רפאל פוקס, ז׳אן-כריסטוף מויין, יורגן טלר, סרפין דוסלייה.
בספטמבר 2022 פירסם עיתונאי האופנה של ynet, איתי בן יעקב, כתבה המציינת תופעה יוצאת דופן במיוחד: שבע תערוכות שונות העוסקות באופנה מוצגות בעת ובעונה אחת בישראל. חלקן במוזיאונים, אחרות בגלריות ציבוריות ואחת מהן בגלריה מסחרית. תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד, תערוכות היסטוריות ואופנה עכשווית, אומנות וביקורת האופנה, אופנה, טקסים ומורשת, סגנון ואופנה, קיימות וייצור מקומי. אולם רק אחת מן התערוכות ממלאה מוזיאון שלם ומוקדשת למעצב אופנת עילית ישראלי שנגע בשמיים – אלבר אלבז. תערוכה זו, כותב בן יעקב, היא "ספקטקל אופנתי החוגג את חייו של המעצב יליד קזבלנקה, שגדל בחולון והאיר את שמי האופנה הבינלאומית עד למותו אשתקד בפריז".
המעצב אלבר אלבז והתערוכה "מפעל החלומות" המוקדשת לו ממלאים את כל החללים של מוזיאון העיצוב חולון, עד לאביב 2023.
לצורך הסקירה בקריאות ישראליות, אוצרת התערוכה, יערה קידר ואני ביקשנו להבין את תפקידה החברתי של האופנה בישראל, דרך התערוכות הבודדות שהוקדשו לה במוזיאונים המובילים, ומבעד לביוגרפיה הפרטית והמקצועית של אלבר אלבז. בשיחה שקיימתי עם יערה, ניסינו להבין את השינוי הגדול שחל ביחסים שבין האופנה לעולם האומנות, ואת תפקידם של המוזיאונים הגדולים ושל קהל המבקרים.ות בהם בעיצוב היחסים הללו.
אלבז גדל בחולון ולמד אופנה במכללת שנקר, ולפיכך הביוגרפיה שלו מקומית מאוד. אך המקומיות הזו נשזרה בפרטים אוניברסליים: אלבז נולד במרוקו, עשה את צעדיו הראשונים כמעצב אופנה בניו יורק, והגיע לשיאי היצירה שלו עד מותו הפתאומי – בפריז.
"מפעל החלומות" של אלבר אלבז דחק בנו לברר אם ניתן לחלום במקום הזה חלומות גדולים. האם חלומות אלה בעידן הנוכחי יכולים להתממש רק בגבולות התעשייה הטכנולוגית או שמא גם ליצירה סגנונית ואומנותית מקומית יש סיכויים ללבלב ולהצליח מעבר לים.
הקווים הנקיים לצד הנגיעות האתניות, שאפיינו את האופנה הישראלית בשנות השישים והשבעים וסייעו להצלחתה בחו"ל, אינם חלק מהשפה העיצובית של אלבז. הוא, כמו כמה מהמעצבים והמעצבות האחרים הישראלים הזוכים להצלחה יחסית בחו"ל, מציעים חלומות ונשפים, חתונות, שטיחים אדומים וצבעוניות מתפרצת. מבט מלומד אל התפרים הנסתרים של אופנה זו יכול אולי לגלות את הקווים המקומיים שתורמים לייחודה אך בה בעת אינם מחבלים בחגיגה.
תמר אלאור היא פרופסור לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והעורכת המדעית של מדור "תערוכות" בכתב העת "קריאות ישראליות".