הבירוקרטיה הצבאית ואי־שוויון אתני
זאב לרר (2021). הקוד האתני: קב"א, מזרחים, אשכנזים. ירושלים ובני ברק: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד. 220 עמודים.
בן ארי, איל (2022). הבירוקרטיה הצבאית ואי־שוויון אתני. קריאות ישראליות 1, 332-328.
זאב לרר (2021). הקוד האתני: קב"א, מזרחים, אשכנזים. ירושלים ובני ברק: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד. 220 עמודים.
בן ארי, איל (2022). הבירוקרטיה הצבאית ואי־שוויון אתני. קריאות ישראליות 1, 332-328.
אלדר, גיא (2022). הייאוש נמצא בטיפוגרפיה? משמעויות סמיוטיות בשליט "להשכרה" כביטוי חזותי של המצוקה הכלכלית־חברתית בעת משבר הקורונה. קריאות ישראליות 1, 278-241.
מאמר זה נכתב על בסיס פרויקט חזותי שתיעד שלטים מסוג "להשכרה" ברחוב בן יהודה בתל אביב בחודש פברואר 2021, בסוף השבוע החמישי של סגר הקורונה השלישי. השלטים שתועדו משקפים מצב של משבר כלכלי, שהתווסף למשבר הבריאותי שיצרה מגפת הקורונה, והם נותחו על פי גישת הגאו־סמיוטיקה (geosemiotic– ניתוח סמיוטי של שפה כפי שהיא מופיעה בעולם הממשי). תחת ה"מטרייה" של גישה זו נותחו האינדקסליות של השלטים (הבנת סימן תרבותי מתוך המיקום וההקשר שלו) והסדר היחסי שלהם (interaction order – הבניית "אני חברתי" מתוך יחסי הגומלין החברתיים ויצירת יחסים של תפקיד וכוח), וכן, ובעיקר, הסמיוטיקה של הטיפוגרפיה (הפקת משמעות של גופנים מתוך מאפייניהם הצורניים או מתוך ההיסטוריה של השימוש בהם).
ניתוח בכלי המטפורה החווייתית – המסתמך על הפקת משמעות סמיוטית מתוך רכיבי הגופן (למשל, משקל, רוחב או זרימה), ואשר על כן מאפשר להאיר את משמעויות הגופנים ובעיקר להצביע על החריגים בקרב השלטים שתועדו ולהסביר את חריגותם – העלה כי ברוב השלטים נעשה שימוש בגופנים דומים שרובם ככולם חסרי הקשר קודם. הניתוח גילה מנעד ערכים שבקצהו האחד "יציבות" ו"ביטחון" ובקצהו האחר "הססנות" ו"זלזול". ואולם למרות ההתרשמות הראשונית כאילו תחושת הייאוש היא הערך הנפוץ ביותר העולה מן השלטים, התברר כי רובם ניתנים לפרשנות סמיוטית של "אדישות", בעיקר משום שלא היה אפילו באחד מהם ייחוד כלשהו.
הניתוח בגישת הגאו־סמיוטיקה הוא שהאיר את עוצמת השפעתו של החיבור שבין שלטים וסביבתם על תחושת המועקה הכבדה ברחוב בתקופה מורכבת כמו משבר הקורונה.
A typography of desperation? Semiotic meanings in "For Rent" signs, as a visual expression of economic and social distress during the COVID-19 period / Guy Eldar
This article explores a visual project that documented "For Rent" signs in Tel Aviv during February 2021, . The documented signs, serving as a visual expression of that resulted from the COVID-19 pandemic, were examined using geosemiotics . This analytical approach studies the sign's indexality (understanding a cultural sign through its placement and connotation), interaction order (the establishment of a "social self" out of social interactions and the dynamics of social roles and power), and especially, the semiotics of typography (deriving typeface significance from physical characteristics or from the history of past usage).
An examination using the experiential metaphor, which relies on extraction of semiotic meaning from the various typeface components (such as weight, width, or flow) . This analysis showed that most signs used similar typefaces, the majority of which lacked a strong prior context. Examination revealed an array of values ranging from "stability" and "reassurance" to "hesitation" and "contempt." As a result, despite a first impression that “despair” was the main feeling evoked by the signs, in actual fact, the majority could actually be semiotically interpreted as "apathy," chiefly due to their lack of uniqueness.
The geosemiotic analysis highlighted the connection of signs to their surroundings, and their major influence on the general gloominess of the population during the COVID-19 pandemic.
שיף, עופר (2022). העולם היהודי: מבטים בישראל. קריאות ישראליות 1, 45-38.
עדיה מנדלסון־מעוז (2021). מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה: קריאה אתית בספרות העברית, 1987–2007. תרגום: תום קלנר. ירושלים: מאגנס. 365 עמודים + 7 עמודים לא ממוספרים.
קלדרון, נסים (2022). מרחב, מוסר, ערך ספרותי. קריאות ישראליות 1, 336-333.
זעירא, יוסף (2022). תוצר וסכסוך. קריאות ישראליות 1, 52-46.
קראוז־להב, נועה וגליה פיט (2022). בין התקרבות לבחינה מחודשת: שותפויות פילנתרופיות ובין־מגזריות לנוכח משבר מגפת הקורונה בישראל. קריאות ישראליות 1, 304-279.
עם תחילתו של משבר הקורונה בישראל פרסמו ארגוני הגג המרכזיים בשדה פילנתרופיית העילית המקומי הצהרת תמיכה משותפת ובה מסר חד־משמעי לארגוני החברה האזרחית, שניצבו בפתחו של מאבק הישרדות. מהלך מיידי ומשותף זה הוא דוגמה לשותפויות שנרקמו בין שחקנים בשדה בעקבות המשבר ובמהלכו, והוא מעלה שתי שאלות: כיצד הושפעו שיתופי פעולה פילנתרופיים בישראל לנוכח משבר מגפת הקורונה; וכיצד הושפעו תפיסותיהם של שחקנים בשדה הפילנתרופי כלפי שיתופי פעולה בין־פילנתרופיים ועם הממשלה?
שיתופי פעולה בין־פילנתרופיים ובין־מגזריים התקיימו ברמות שונות עוד טרם המשבר. עם זאת, ברקע עמדו יחסי גומלין מורכבים ודינמיים של פילנתרופים ישראלים עם הממשל. מדובר ביחסי כוח שהושפעו במשך שנים מתמורות סוציו־פוליטיות וממתחים שהתגלעו בין המגזר העסקי לאליטה הפוליטית. זאת ועוד, המגפה הגיעה לישראל כאשר המדינה הייתה שרויה במשבר פוליטי מתמשך, שהתבטא בקיומן של ממשלות זמניות שמתנהלות ללא תקציב, ומצב זה השפיע לרעה על ארגונים חברתיים ועל מוטביהם. על רקע זה, ולנוכח משבר הקורונה ותחושת החירום, ננקטו צעדים מצד הממשלה ומצד שחקנים פילנתרופיים בפרויקטים המשותפים.
בהתבסס על חקירה אתנוגרפית אנו טוענות כי משבר הקורונה בישראל שימש גורם מאיץ ומחדד בשני מרחבי פעולה: במרחב התוך־פילנתרופי הוא האיץ וחיזק שותפויות בין שחקנים וחידד את ההבנה בדבר יתרונותיהן של שותפות וחיבוריות בין־פילנתרופית; ואילו במרחב הבין־מגזרי הוא האיץ ראייה מפוכחת וזהירה של שחקנים בשדה באשר לשותפויות עם הממשל וחידד חשיבה מחודשת על טיבן.
Betweeen Rapprochement and Reexamination: Intraphilanthropic and intersectoral partnerships amid the COVID-19 crisis in Israel / Noa Krauz-Lahav, Galia Feit
Following the outbreak of COVID-19, the leading elite philanthropic networks in Israel issued a decisive statement of support, conveying an unequivocal message to local NPOs, who were facing overwhelming challenges due to the crisis.
This immediate joint move is an example of partnerships that were formed between players in the field throughout the crisis. The show of philanthropic unity led us to ask: How were philanthropic collaborations affected by the pandemic, and how were the perceptions of the philanthropic actors affected regarding intraphilanthropic collaborations and intersectoral partnerships with the government?
Intraphilanthropic and intersectoral collaborations existed at various levels before COVID-19, however, they took place against a background of complex and dynamic interactions between Israeli philanthropists and the government. These power relations were affected over the years by sociopolitical changes and tensions that arose between the business sector and the political elite. Moreover, the pandemic reached Israel in the midst of a protracted political crisis, which resulted in a series of provisional governments lacking an approved budget, which in turn adversely affected the NPOs.
Based on an ethnographic study, we contend that the pandemic unfolded as a catalyst and a refiner. Within the intraphilanthropic sphere, it accelerated and strengthened collaborations, and sharpened an understanding of their advantages; while in the sphere of intersectoral partnerships, it promoted a sober and careful perspective towards governmental agencies among philanthropic actors, and sharpened their rethinking of the nature and essence of such partnerships.
דורון בר וקובי כהן־הטב (2021). קדושה בעין הסערה: הכותל המערבי בין יהדות לישראליות, 1967–2000. ירושלים: מאגנס. 248 עמודים + מפתח.
רייטר, יצחק (2022). מאבקי שליטה בכותל המערבי: צביון פיזי וסמלי, מנהג וחלוקת המרחב. קריאות ישראליות 1, 342-337.
מירב אלוש לברון (2020). לנגד עיניים מזרחיות: זהות וייצוג עצמי בקולנוע תיעודי ישראלי. תל אביב: עם עובד ובית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש – אוניברסיטת תל אביב. 421 עמודים.
לובין, אורלי (2022). מעשה החיים המזרחיים. קריאות ישראליות 1, 349-343.
לוי, יגיל (2022). האירוע המכונן של פרשת אלאור אזריה. קריאות ישראליות 1, 60-53.
אביגיל יעקבסון ומשה נאור (2021). בני הארץ והמזרח: יהודים וערבים בתקופת המנדט הבריטי. ירושלים: מאגנס. 276 עמודים.
וייץ, יחיעם (2022). להיות ספרדים בארצנו. קריאות ישראליות 1, 355-350.
כתריאל, תמר (2022). על דיבורים ומעשים: אידאולוגיה לשונית ופעולה חברתית. קריאות ישראליות 1, 67-61.
דוד, יוסי (2022). תקשורת וחברה בעידן הדיגיטלי: לחקור אי־שוויון דיגיטלי בישראל. קריאות ישראליות 1, 73-68.
הקר, דפנה ויופי תירוש (2022). שחיקת האימהוּת והתבססות ההדרה במשפט כאיום על מעמדן האזרחי של נשים בישראל. קריאות ישראליות 1, 82-74.
בראון, בנימין (2022). ממיעוט מבוטל לכוח עולה: החרדים לאחר 1977. קריאות ישראליות 1, 89-83.
אבו־כף, סארה (2022). מצוקה נפשית ואלימות בחברה הערבית בישראל. קריאות ישראליות 1, 96-90.
איזנשטדט, מימי (2022). היחס לעבריינות נוער בישראל כחלק מתהליכי הגיבוש של מרכז ושוליים חברתיים במדינה. קריאות ישראליות 1, 103-97.